הַשֻּׁלְחָנוֹת שְׁרוּיִים בְּמִין הַרְמוֹנְיָה: טֶרֶם הִנִּיחַ עֲלֵיהֶם מִישֶׁהוּ יַד הַמּוֹלִיכָה לְפָנֶיהָ מַקֵּל בַּמְבּוּק דַּק, זְמִירוֹת ווֹלְגָה וּבַּרְקָרוֹלוֹת-וֵנֶצְיָה. זֶהוּ טִיפּוּס! יוֹתֵר מִזֶּה: אָדָם לִירִי! יָעִידוּ עַל כָּךְ עֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת הָאוֹהֲבוֹת כֹּה אֶת צְלִילֵי הַמּוּסִיקָה.
בַּמִּטְבָּח מְטַגְּנִים אוֹתָהּ שָׁעָה רְווּיָה שְׁנֵי בַּחוּרִים אַלִּימִים וְשַׁתְקָנִים. הֵם דּוֹמִים כָּל כָּךְ לְמַלָּחֵי אֲנִיה שֶׁרָאוּ סוּפוֹת, שֶׁקִּטְּרוּ טַבָּק מֻבְחָר, שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְשַׁמֵּשׁ מַרְאֵי-מְקוֹמוֹת לְרוֹמָנֵי גֶ’ק לוֹנְדּוֹן וְאִם לְנַכּוֹת אֶת הַפְּסִיכוֹלוֹגִיָה לְאֵלֶּה שֶׁל ג’וֹזֶף קוֹנְרַד.
וַאֲשֶׁר לְרַבַּן הַשַּׁחְמָט, זֶה הוֹזֶה בְּדִמְדּוּמָיו הַמְיֻחָדִים, כִּי בְּאַפְלוּלִית זוֹ כָּל הַמְּלָכִים מַנִּיחִים אֶת כִּתְרוֹתֵיהֶם, הַמְלָכוֹת מִתְפַּשְּׁטוֹת עֵירֻמּוֹת וְהַחַיָּלִים מְנַבְּלִים אֶת פִּיהֶם.
וַאֲשֶׁר לַזָּקֵן, הַכֶּלֶב הַסּוּמָא שֶׁל הַבַּיִת: בְּמִדְרוֹן קָרַחְתּוֹ מְטַפְּסִים גַּמָּדִים, כִּי כֹּה מְאֻשָּׁר הוּא שֶׁהַכֹּל נִרְאֶה בְּעֵינָיו אַגָּדָה, לְרַבּוֹת אֵיזֶה כְּלַבְלַב הַמִּתְחַכֵּךְ בְּשִֹמְלָתָהּ שֶׁל אִשָּׁה צְעִירָה, שִֹמְלַת מֶשִׁי שְׁחֹרָה, הַחוֹשֶֹפֶת לְמַטַּה רֶגֶל וּלְמַעְלָה מִן הַגִּזְרָה צַוָּאר הַמֻּטֶּה לְאֵיזֶה גֶּבֶר סְתָמִי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה אַף פַּעַם מְאַהֲבָהּ, וְשֶׁהַלָּה מְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּכָל זֹאת סֶנְטִימֶנְטָלִי עַל אַף שִׁנֵּי הַזָּהָב.
וַאֲשֶׁר לִשְׁנֵי הָאָחִים: אֵלֶּה טִשְׁטְשׁוּ אֶת עַצְמָם מֵרָצוֹן בְּשָׁעָה מְפַכָּה כָּזוֹ, שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵרְגָעֶיהָ עָלוּל לְהִתְפָּרֵץ אֵיזֶה מְשֻׁגָּע, לְפוֹצֵץ אֶת הַמַּרְאוֹת, לִלְגֹּם אֶת כָּל הַיֵּינוֹת, לִסְטֹר עַל לְחָיֵי הַמֶּלְצַר וְלַחֲנֹק אֶת הֶחָתוּל.
בַּדִּמְדּוּמִים הָאֵלֶּה שֶׁהֵם הָרִאשׁוֹנִים לְמַעֲרֶכֶת הַדִּמְדּוּמִים הָעֲתִידִים לְהִתְגַּלּוֹת פֹּה, אֲנִי נוֹתֵן רְשׁוּת הַדִּבּוּר לִשְׁנֵי צִלְלֵי אָדָם לְשֹוֹחֵחַ בָּעַרְפִלִּיּוּת הַקְּרוֹבָה מְאוֹד לְסִימְבּוֹלִיזְם.
צֵל א:
– וּבְכֵן, אַתָּה מוֹשִיט לִי אֶת הַיָּד ?
צֵל ב:
– מוּטָב שֶׁתְּלַטְּפֵנִי עַל הָרֹאשׁ.
צֵל א:
– הֲרֵי אֶת הָרֹאשׁ הַזֶּה רָצַחְתִּי אֶתְמוֹל !
צֵל ב:
– דַּוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי מְבַקֵּשְ בַּעֲדוֹ מְעַט רֹךְ.
צֵל א:
– רוֹאֶה אַתָּה, אֵפוֹא, אֶת הַיָּם שֶׁהָפַךְ אָדֹם! אֵיזוֹ וַרְיַצְיָה שֶׁל אָדֹם זֶה מִבְּחִינָה צִיּוּרִית ?
צֵל ב:
– טוֹעֶה אַתָּה! אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַכֹּל בְּאוֹר שֶׁל כֶּסֶף חִוֵּר.
צֵל א:
– אֵינְךָ טְרָגִי כְּלָל וּכְלָל.
צֵל ב:
– יִתָּכֵן! הִנֵּה אַרְכִּיב עַל אַפְּךָ אֶת חֲצִי חֶרְמֵשׁ הַיָּרֵח וְאֶת מִשְׁקָפֶיךָ תִּתֵּן לִי, כִּי אֲנִי זָקוּק לָהֶם יוֹתֵר מִמְּךָ!
צֵל א:
– בְּשׁוּם פָּנִים! אֲבָל אִם תִּתְוַדֶּה אֲכַבֶּדְךָ בְּכוֹס בִּירָה.
צֵל ב:
– טוֹב, אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁנַּזְמִין גַּם אֶת הֶחָתוּל, כִּי הַפְּסִיכוֹאָנָלִיסְט הִנֵּהוּ הוּא וְלֹא אַתָּה, אִידְיוֹט סַקְרָנִי שֶׁלִּי!
צֵל א:
– אֲנִי מְוַתֵּר כִּי טַעַמְךָ הוּא שְׁקְסְפִּירִי, וְטַעֲמִי אֲנִי הוּא מוֹלְיֵירִי, שׁוֹמֵעַ אַתָּה, מוֹלְיֵירִי. אֲבָל הַרְשֵׁנִי לְפָחוֹת לְשֵׁם זֶ’סְטָה תֵּאַטְרָלִית לִסְנֹט לְךָ עַל הָאַף.
צֵל ב:
– זֶה כֵּן, אֲבָל בְּנַחַת!
הֵם שׁוֹתִים בִּירָה, סִילוּאֶטַת הֶחָתוּל מוֹפִיעָה בְּאוֹתָם הַמַּרְאוֹת. לֹא אֲגַלֶּה אֶת שְׁמָם וְלֹא אֶת פְּנֵיהֶם: – לַדְּמְדּוּמִים רָזֵיהֶם…
