״חולות כחולים״ הוא רומן ייחודי שיש בו עניין רב הן בתחום הספרות הטהור והן בתחום ההיסטוריוגרפיה של הספרות העברית המודרנית.
מדובר בכתב־יד שהיה גנוז כמעט שבעים שנה ועתה הוא יוצא לאור ומביא עמו הד ועדות מן המראות, הניחוח והאווירה ההיולית של החיים בחולות תל־אביב של שנות העשרים.
מנשה לוין, מראשוני המספרים הארצישראליים, הגיע בצעירותו לתל־אביב הקטנה ומיד ספג את ראשונות הווייתה והיה שותף מלא לצעדים של התגבשות דפוסי המרכז הספרותי־אמנותי שהחל להיווצר בה.
ביד מהססת אך בתודעה נחושה, המכירה בערך עצמה, מספר לנו הצעיר, העולה החדשה שזה מקרוב הגיע, את חוויותיו הוא וחוויות חבריו המציגות ביחד תמונה כמעט־ריאליסטית של ימי תל־אביב הקטנה.
תל אביב של אותם הימים היא עיר צעירה, שטופת שמש, ההולכת ונבנית בחולות שעל שפת הים, בסמוך ליפו העתיקה ובעורף ההתיישבות הכפרית, על מיגוון צורותיה ושלל רעיונותיה האידיאולוגיים הקודמים עור וגידים. בתור שכזו הופכת תל־אביב ממושא חלומותיהם של הצעירים האמנים, ששורשיהם נטועים בלבה של אירופה, לעיר שמציאות חייה הוא מאבק יומיומי קשה על הקיום עצמו ועל עיצוב דגם תרבותי חדש, ראוי, שיכלול בתוכו גם את שובל ערכיותה וקמצוץ ייחודה של המהפכה היהודית החילונית המודרנית המתרחשת ובאה לידי ביטוי בהוויית הישוב היהודי בארץ ישראל.
״חולות כחולים״, לפיכך, הוא לא רק רומן בתולין שיש בו מרעננותו הטובה של הבוסר, אלא הוא גם דוקומנט אופייני של יצירה ראשונה שהדחף המידי של מחברה הוא לגנוז אותה, אך לשוב ולחזור אליה בשלבים ואירועים שונים מאוחר יותר בחייו.
(על פי עדותה של אלמנתו, הגב׳ מאשה לוין, הוא הביע פעמים רבות, לאחר קום המדינה, משאלות ורצונות לפרסם את כתב היד או חלקים ממנו).
005דחף זה, מעבר להיותו דחף טבעי של כל אמן לחשוף את יצירתו בפני הקהל, הוא כנראה גם הדחף של הסופר הבא לתעד ולספר את סיפורו האישי במסגרת הסיפור הקונקרטי של בני חבורתו המתלבטים ומתחבטים בעיצוב דמותה התרבותית של העיר העברית הראשונה.
״חולות כחולים״ הוא גם רומן מפתח (זיהוי משוער של הדמויות נמצא באחרית־דבר לספר, שכתבה פרופ׳ זיוה שמיר) החושף בפני החוקר והמתעניין טפח נוסף מהווי קבוצת הסופרים והציירים, על האינטראקציה בינם לבין הסובבים אותם, על המארג האישי־קבוצתי הפנימי הסבוך, ועל הכל – על סערות הדמיון ומצוקות הנפש המטלטלות את גיבורי הרומן הצעירים במעגלי החיים של שנות העשרים המוקדמות בתל־אביב.
