*
זַמָּרֵי חֲצֵרוֹת, קַבְּצָנֵי הָאָבִיב,
הַשְׁמִיעוּ הַרְמוֹנִיקוֹת פִּיכֶם.
לְמַעַן יַלְדֵי הַמַּרְתֵּפִים הַחִוְרִים,
לְמַעַן הַפְּסַנְתֵּרִים הַמַּכְמִישִׁים
מִתְחוּ אֶת אָקוֹרְדְּיוֹנֵי לִבְּכֶם.
שֶׁמֶשׁ כְּרַכִּית,
לַטְּפִי אֶת הַגַּגּוֹת,
אֶת הָעֲצִיצִים בַּחַלּוֹנוֹת :
סְנוּנִיּוֹת שֶׁנָּשְׁרוּ מֵאֲוִירוֹניִם
מְבַשְֹרוֹת אֶת הָאָבִיב !
הָרְחוֹבוֹת גָּלֶרְיוֹת : נְטַיֵּל בָּהֶן :
פֹּה עַרְמוֹנִים עֵירֻמִים מִתְגַּעְגְּעִים
עַל צַוְארֵי הַבְּתוּלוֹת שֶׁלִּקְּטוּ
אֶת אַלְמֻגֵּיהֶם הַחוּמִים ;
שָׁם נָשִׁים צְעִירוֹת מְחַיְכוֹת –
כִּי לָהֶן גַּרְבֵּי מֶשִּי,
אֵלֶּה הָרַכִּים כַּלֵּילוֹת.
צֵא, לַיְלָה, מִכָּל עַיִן.
בִּי רוֹטְטִים כְּבָר צְלָלֶיךָ.
