*
בְּאֶחָד מִן הַיָּמִים הוֹשַׁטְתִּי וֶרֶד
קָמֵל לְמֶחֱצָה.
לִבְתוּלָה זְקֵנָה : בָּבוּאָתָהּ הַצְּנוּעָה
אֶצְבְּעוֹתֶיהָ לְלֹא טַבָּעוֹת
רָעֲדוּ.
הַאִם לֹא שִׁקְּפָה בִּגְבִיעוֹ חִנָּהּ מִלְּפָנִים.
שְׁכֶנְתִּי הָיְתָה מֵאַחֲרֵי
דֶּלֶת חֵרְשָׁה,
וַאֲנִי חָמַקְתִּי תָּמִיד מִנּוֹכְחוּתָהּ
הַיְקָרָה.
הַיּוֹם הִנְנִי אוֹסֵף כְּעָלִים כְּמוּשִׁים :
אֶת עֵינֶיהָ, שִׁירֶיהָ, אַנְחוֹתֶיהָ.
אָחוֹת רַחֲמָנִיָּה הָיְתָה עַל פִּי
גּוֹרָלָהּ וְאָמָּנוּתָהּ.
הַחוֹלִים עִרְטְלוּ אֶת לִבָּהּ
כְּהַסְתָו אֶת עֵצָיו.
אַחֲרֵי חֲצוֹת הַלֵּילוֹת הַסְבוּאִים
קִבְּלַנִי צִלָּהּ, בְּסַפְּרוֹ לִי סִיּוּטֶיהָ.
הַאוּכַל לִשְכֹּחַ חָזֶה הַמָּדוֹנָה
לֹא אֵרוֹטִית
אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁעֵינֵי חוֹלֶיהָ
עֲנָדוּהָ כְּטַבָּעוֹת,
לִבָּהּ הַמָּתוֹק כִּפְרִי חָנוּט.
שִֹמְלוֹתֶיהָ נְטוּלוֹת הַחֵן – בֵּית עָלְמִין בּוֹ גָּרָה
וְגַעְגּוּעֶיהָ שֶׁלִּבְלְבוּ מֵעַל הַוֶּרֶד הַקָּמֵל לְמֶחֱצָה.
