מִסָּבִיב לְכָל שֻׁלְחָן שֶׁשֵׁישׁוֹ מָשׁוּל לַאֲגַם שֶׁעַל פָּנָיו שָׁטוֹת עֵינַיִם כְּבַרְבּוּרִים, (הָהּ, נוֹף בִּלְתִּי נָשׁוּי!) צְרוֹרוֹת אֲנָשׁים כִּצְרוֹרוֹת פְּרָחִים… כֵּן, כִּצְרוֹרוֹת פְּרָחִים הָיוּ, מֵטָפוֹרוֹת. כִּי כָּל אֱנוֹש פֶּרַח הוּא הַנּוֹתֵן אֶת בָּשְֹמוֹ וְרַעֲלוֹ. תְנוּנִי לְפַיֵּט, כִּי הַסְּתָו תָּלָה עַל כָּל צַמֶּרֶת-עֵץ מַחֲרֹזֶת שִׁירִים וַאֲנִי תּוֹלְשָׁם.
– הַמֶּלְצַר, בְּמִינוֹרִיּוּת רוֹנֶנֶת, תֵּן לִי מֵי-סוֹדָה, אֲנִי כְּבָר אֲטַפְטֵף לְתוֹכָם מִיֵּין הַשְּׁקִיעָה !
הַשֻּׁלְחָנוֹת, דִּמּוּי אַחֵר, הַשֻּׁלְחָנוֹת הֵם אִיִּים מֻגְדָּלִים בְּתוֹך אוֹקְיָנוֹס זֶה הַנִּקְּרָא “בֵּית קָפֶה” : מִי הֵם מִגְדַּלּוֹרָיו – הַפָּנָסִים אוֹ הָעֵינַיִם; גַּם אֵלֶּה וְגַם אֵלֶּה !
נַפְלִיג מֵאִי אֱלֵי אִי : לִכְאוֹרָה, אֵין זֶה מֶרְחָק אֶלָּא שֶׁל צַעַד צַעֲדַיִם, אֲבָל לַאֲמִתּוֹ הֲרֵי זֶה מַסָּע לִקְטָבִים, כִּי כָּל אָדָם מְשׁוֹטֵט בֵּין שְֹדוֹת הַקֶּרַח כָּאֶסְקִימוֹס וְנוֹהֵם מִבְּדִידוּת כְּדֹב לָבָן, וְאוֹר הַצָּפוֹן – אוֹר הַמָּוֶת – מִזְדַּהֵר מִמַּעַל לְרֹאשׁוֹ.
דָּמוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁאֲנִי לוֹחֵשׁ עַל כָּל אֹזֶן וְאֹזֶן מִלַּת חִבָּה הַצּוֹלֶלֶת לְתוֹךְ הַנֶּפֶש כִּפְנִינָה לְתוֹךְ גְּבִיעַ יַיִן ! זוֹהִי גֵ’סְטָה, אִם כִּי בּוּרְלֵסְקִית! אוֹ שֶׁאֶעֱלֶה עַל גַּבֵּי תֵּבַת הָרַדְיוֹ הַתְּלוּיָה עַל בְּלִימָה, הַיְנוּ בָּאַטְמוֹסְפֶרָה: רֹאשִׁי יִצְטַיֵּר עַל גַּבֵּי לוּחַ הַשָּׁעוֹן, מְחוֹגָיו יְעַטְּרוּהוּ כְּקַרְנֵי מֵפִיסְטוֹ, וְאֶקְרָא לִפְנֵי הַמְסֻבִּים, אֲסִירֵי-הַלַּיְלָה, דְּבָרִים אֵלֶּה בְּקֶצֶב פִּיּוּטִי! אֵין לוֹעֲגִים לַמָּגיּוּת שֶׁל הַמִּיִּלים.
הֶעָשָׁן מִתַּמֵּר מִן הַפִּיּוֹת. הַאִם עָלַי לְצַטֵּט אֶת הַדִי תֵרַמְבִּים עַל הַסִּיגַרְיָה הַפִּלְאִית ! בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל פְרַנְצִיסְקוּס הַקָּדוֹש מֵאָסִיזִי : “אֲחוֹתִי הַסִּיגַרְיָה, הֲיִי בְּרוּכָה לִי ! אַחִי הֶעָשָׁן, הֱיֵה מְבֻשָּׁם לִי!”
– אֵיזֶה מוּזֵאוֹן ! מֵעִיר אֲנִי אֶת אָזְנָהּ שֶׁל יְדִידָתִי הַמְנַפְנֶפֶת עָלַי בְּתַלְתַּלֶּיהָ כְּבִּמְנִיפָה.
– כֵּן, אוֹמֶרֶת הִיא, בְּגָלֶרְיָה זוֹ אוֹהֶבֶת אֲנִי לְטַיֵּל.
– פּוֹזוֹת אֵלֶּה, מַנְיֵרוֹת אֵלֶּה, זְקוּקוֹת לְמִכְחוֹלֵיהֶם שֶׁל רֶמְבְּרַנְדְט, הַאלְס, גּוֹיָה וְשֶׁל הַמוֹדֶרְנִים.
אוֹטוֹ קָטָן גּוֹלֵש מִנּוֹף הָרְחוֹב אֶל נוֹף הַיָּם. כּוּשִׁי מְֻטְרְזָן בְּלֹבֶן שִׁנָּיו, בְּאֹדֶם עֲנִיבָתוֹ, מְסַחְרֵר מַקְלוֹ סָמוּךְ לַפָּנָס.
– מִן הָרָאוּי אוּלַי לְמַזֵּג אֶת הַגִּחוּךְ עִם הַפַנְטַסְטִי; אוֹר כָּזֶה שׁוֹפֵךְ שֶׁקְסְפִּיר עַל מַחֲזוֹתָיו: הַמְלֵט הָיָה שְׁמַן-גּוּף, רוֹמֵאֹו מִתְלוֹצֵץ וְכוּ’…
רַשַּׁאי אֲנִי יְדִידָתִי, לְהִתְלוֹנֵן בְּצֵל גְּאוֹנִיּוּתוֹ.
אֲנִי מְעַשֵּׁן, יְדִידָתִי מְעַשֶּׁנֶת: עֲשָׁנֵנוּ הַיָּקָר אוֹסֵף הַכֹּל בְּגוֹן הַצֶּדֶף: מִבַּעֲדוֹ רוֹאֶה אֲנִי אֶת הַפַּרְצוּפִים כִּרְאוֹת פַּרְצוּפֵי הַקַּרְנָבָל.
הָרַדְיוֹ מְשַׁסֶּה בְָנוּ אֶת תִּזְמוֹרוֹת-הַבִּירוֹת. הַפָּנָסִים זוֹרְעִים וַרְדֵי-צְחוֹק עַל קוֹצֵי-הַמַּכְאוֹב. הַנִּשְֹגָּב רוֹנֵן בַּכּוֹסוֹת, הַגַּמָּדִים – אֱלִילֵי הַפַנְטַסְטִיּוּת מְגִיחִים מִתּוֹךְ הַמַּרְאוֹת וְתַהֲלוּכַת הַקַּרְנָבָל מַתְחִילָה מְפֹאֶרֶת וְדִמְיוֹנִית!
