– מֵאָה תַּכְסִיסֵי קְרָב שִֹכְלִיִּים לִי! בּוֹנַפַּרְטֶה זֶה נִסָּה תָּמִיד אֶת מַזָּלוֹ! הוּא הָיָה פָטָלִיסְטָן וַאֲנִי לוֹגִיקָן!
מְסֻבֵּי הַדֵּקָמֵרוֹן מִתְשַֹרְטְטִים עַל רֶקַע תֵּאַטְרָלִי כָּזֶה: קֶטַע יָם שֶׁהַיָּרֵחַ נָעַץ בּוֹ אֶת כִּידוֹנֵי הַכֶּסֶף, אֳנִיּוֹת בָאֹפֶק, אֳנִיּוֹת שְׁדוּדוֹת מִתּוֹךְ בָּלָדָה; יַד אַחַת מִתְרוֹמֶמֶת: זוֹ הַמַּחְלִיקָה אֶת תִּסְרֹקֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת תִּסְרֹקֶת שְׁכֶנְתּוֹ שֶׁגּוֹן הַהָבְנֶה לָהּ וְאֶת עֵינֶיהָ הַשְׁדוּדוֹת מִתּוֹךְ נַרְתִּיק. רַבַּן הַשַּׁחְמָט מֵסֵב בַּטַּבּוּר: כִּי שְׁבַע יָמִים הוּא, כִּי שְׁבַע רוֹמַנְטִיּוּת הוּא, זוֹ שֶׁנִּטְמְנָה בְּתוֹךְ אֲרוֹנוֹ שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן קֵיסָר, כְּמִבְטָאוֹ.
– גְאוֹנִיוּתִי, אוֹמֵר זֶה, שׁוֹנָה אֵפוֹא מִזּוֹ שֶׁל בּוֹנַפַּרְטֶה בִּתְכוּנוֹתֶיהָ הַפִילוֹסוֹפִיּוֹת בִּלְבַד.
אֵיזֶה בִּרְיוֹן, זֶה שֶׁעוֹמֵד תָּמִיד עַל סַף הַהַרְפַּתְקָאוֹת מְלַהֵג :
– סַבָּא, לְנַפּוֹלְיוֹן הָיוּ מַדֵּי זָהָב וְלָךְ מַדֵּי קַבְּצָנוּת.
הָרַבָּן מְלַטֵּף אֶת קְנֵה הָעִנְבָּר שֶׁלּוֹ:
– בְּנִי, הַחָכְמָה הִיא עָצְמַת אִצְטְלַת-זָהָב, וּמִשְֹחַק הַשָּׁח חָכְמָה הִיא וְלֹא מְלָאכָה !
אָדָם שֶׁעֵינַיִם אֲפֹרוֹת לוֹ וְשִׁנֵּי עָשָׁן שׁוֹאֵל בְּבַיְשָׁנוּת מְצֻעֲצַעַת :
– סַבָּא, כַּמָּה מְלָכוֹת הוֹלַכְתָּ כְּבָר בַּשֶּׁבִי?
– בְּיוֹמָנִי רָשׁוּם: שֶׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁתַּיִם כְּמִנְיַן מַלְכּוֹת מִצְרַיִם: הַשִּׁלְטוֹן הָאוֹלִיגַרְכִי וְהַמוֹנַרְכִי הָרִאשׁוֹן.
– סַבָּא, כּוֹס יַיִן !
– הַיַּיִן יָפֶה לַהֲלַךְ-הָרוּחַ! קַרְל הַגָּדוֹל נוֹהֵג הָיָה לִלְגֹּם יַיִן מְשֻׁבָּח בִּשְׁעַת מִשְֹחָקוֹ: אָז רָאָה הַכֹּל עָטוּי אַרְגָּמָן וְנִצֵּחַ זוּלַת פַּעַם אַחַת שֶׁיַּד לֵיצָנוֹ הָיְתָה עַל הָעֶלְיוֹנָה: אוֹתוֹ הַלֵּיצָן הָעוֹבֵר אֶת כָּל דַּפֵּי הַהִיסְטוֹרְיָה.
מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן עוֹמְדִים עַל סַף הַחֲצוֹת כְּפָרָשִׁים אַגָּדִיִּים שֶׁיַּכְנִיסוּנוּ לְתוֹךְ טְרַקְלִינֵי “אֶלֶף לַיְלָה וְלַיְלָה שֶׁל בֵּית הַקָּפֶה”. רַבַּן הַשַּׁחְמָט מִתְכּוֹפֵף כְּאַשָּׁף וּמֵרִים וִילוֹן:
” אֶת אוֹר הָעוֹלָם רָאִיתִי בְּטֵבֵת: אֶת צַחוּת שִׁלְגוֹ נִקְּרוּ הָעוֹרְבִים. הַגַּגּוֹת רִנְּנוּ מִכְּפוֹר, הַכּוֹכָבִים נָשְׁרוּ לְתוֹךְ לֹעֵי הָאֲרֻבּוֹת הַנְּמוּכוֹת, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הִתְפַּלְּלוּ מֵתִים וּבַיַּעַר הַסָּמוּךְ יִלְּלוּ זְאֵבִים. שַׁחַר יַלְדוּתִי. תַּרְנְגוֹלִים עַל אֲסָדוֹת, מְשֻׁגַּע הָעִיר אֶקְסְטָטִי כְּפַיְטָן, אִכָּרִים יוֹרְקִים לְצִדָּם הַשְֹּמָאלִי וּמִתּוֹךְ כִּסוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט מִשְׁתַּרְבֵּב קְצֵה מִטְפַּחַת אֲדֻמָּה כְּכַרְבֹּלֶת תַּרְנְגוֹל. מִזְּרָדִים דַּקִּים הָיִיתִי מַתְקִין כְּלוּבִים זַעֲרוּרִים. הָיִיתִי צָד זְבוּבִים וְכוֹלְאָם בְּתוֹכָם. יָמִים תְּמִימִים הָיִיתִי קוֹרֵא בַּאֲבָנִים אֶת אַסְפַּקְלַרְיָתוֹ שֶׁל אֲגַם: צְפַרְדְּעָיו קִרְקְרוּ מְתוּקוֹת וַאֲנִי מָחָאתִי כָּף אֶל כָּף. סוּזֵ’טֵי שְׁקִיעוֹת הַקַּיִץ לְקוּחִים הָיוּ מִמִּטְפְּחוֹת הָאִכָּרוֹת; הַסָּגֹל שֶׁבָּהֶן נַעֲשָֹה לִי לְזָרָא; וַאֲשֶׁר לַשְּׁקִיעוֹת הַחָרְפִּיוֹת – הֵן הֶאֱרִיכוּ אֶת נָגְהָן לְתוֹךְ שְׁנָתִי.
בֵּן-שֵׁשׁ חִפַּשְֹתִּי מַטְמוֹן בְּעֵץ סְדוּק רַעַם; צָדְתִּי צִפֳּרִים וּשְׁלַחְתִּין לַחֹפֶשׁ, אֶל אֶשְׁנַבֵּי בֵּית-הַכְּנֶסֶת. בְּשִׁלְהֵי אוֹתָהּ שָׁנָה נִתְגַּלְּתָה לִי חָכְמַת הַשַּׁחְמָט. בְדֶּרֶךְ הֲלָצָה כִּנִּיתִי אֶת הַמֶּלֶך “יוֹסֶל מְלַמֵּד” וְאֶת הַמַּלְכָּה “בֵּיְילֶה הָרֶבֶּצִין”. מוֹנִיטַי נִתְפַּשְׁטוּ. חֲבֵרַי הָיוּ צוֹבְטִים לִי מִקִּנְאָה וְהַגְּדוֹלִים מֵהַעֲרָצָה. שָׁטוּף בְּמִשְֹחַק הַשָּׁח הָיִיתִי מְשַֹחֵק גַּם עִם בָּתֵּי הָעֲיָרָה. אַבָּא הִלְקַנִי כִּי רָאָה בִּי לוּלְיָן, אֲבָל הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִשְׁרוֹנוֹתַי הַמָּתֵמָטִיִּים. הַחֶנְוָנִים הָיוּ שֹוֹכְרִים אוֹתִי לְאַזֵּן אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁדָּמוּ לְדַיְסָה שֶׁל קֶמַח מְעֹרָב אֹרֶז דֹּחַן וַאֲפוּנָה. בְּעַד כָּל אִזּוּן הָיִיתִי מְקַבֵּל חֹפֶן סֻכָּרִיּוֹת. בְּסוֹף הַשָּׁנָה טֻמְטַמְתִּי בְּמִדָּה כָּזוֹ שֶׁשֹּוֹנְאַי הֵחֵלּוּ לְרַחֵם עָלַי.
בֵּן עֶשֶֹר בָּא לִי תּוֹר-הָאָבִיב. מִתּוֹךְ אַהֲבָה לַטֶּבַע הָיִיתִי מְכַרְסֵם עָלִים וּמְחַבֵּק בְּצִנְעָה אֶת הָעֵצִים.
אַבָּא נִשְׁתַּקֵּעַ כָּל כָּךְ בְּחִשּׁוּב נוֹטְרִיקוֹן, שֶׁכָּל כִּשְׁרוֹנוֹתַי לֹא הוֹעִילוּ לְנַבֵּא לוֹ אֶת יוֹם בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. הוּא שָׁבַק חַיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם עִלּוּי בֹּסֶר וִיחֵף רַגְלַיִם. כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת אִמִּי הִמְצֵאתִי “רוֹלֶטְקָה” שֶׁהִגְרִילָה תַּרְמִילֵי סֻכָּרִיּוֹת וַחֲפִיסוֹת שׁוֹקוֹלָדָה. הַבַּרְוָז הָאַסְטְרוֹלוֹגִי נַעֲשָֹה מְשֹוֹשָֹם שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת וְשֶׁל הָאִכָּרִים.
בֵּן חֲמֵשׁ-עֶשְֹרֵה הִמְצֵאתִי טַבְלַת חֶשְׁבּוֹן לִסְפִירַת הַכּוֹכָבִים, כִּסֵּא שֶׁשִׁמֵּשׁ גַּם מִטַּת גְּלִילָה וְגַם מִטְרִיָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הִנְחַלְתִּי כִּשָּׁלוֹן לִגְאוֹן-הַזְּמַן שֶׁל הַשָּׁח שֶׁהָיָה צָנוּם וְאָרֹךְ כְּמִגְדַּלּוֹר בְּאֹפֶן שֶׁמְּסֻגָּל הָיָה לְהַשְׁקִיף אֶת לוּחוֹת הָאְישְׁקוֹקֵי שֶׁל כָּל מִתְחָרָיו.
מִישֶׁהוּ מִן הַמְסֻבִּים תָּבַע פַנְטַסְטִיּוּת.
רַבַּן הַשַּׁחְמָט חִיֵּךְ :
– פַנְטַסְטִיוּת, שַׁפִּיר! מַעֲשֶֹה בְּפָרָשׁ עָשֹוּי שֵׁן שֶׁהִצְהִיבָה שֶׁקִּפֵּחַ אֶת חַיֶּיהָ שֶׁל אִשָּׁה צְעִירָה לְבוּשָׁה בְּשִֹמְלַת נֶשֶׁף בְּשָׁעָה שֶׁהִשְׁתַּקְּפָה בִּרְאִי צוֹעֲנִי:
“לִידִידִי הָיוּ שָׁלוֹשׁ מַנְיֵרוֹת: מִקְטַרְתּוֹ, הַשַּׁחְמָט וְאִשְׁתּוֹ. אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ, אֶת יְדִידִי, מְרֻתָּק לִשְׁלֹש הַמַּנְיֵרוֹת הַלָּלוּ כַּאֲסִיר-עוֹלָמִים. בְּשֶׁל עֲשַׁן מִקְטַרְתּוֹ רָאָה אֶת הַדְּבָרִים רְאִיַּת-אֵפֶר: אֶת עֵינֵי אִשְׁתּוֹ, לְמָשָׁל דָּן לִכְּחֻלּוֹת, לַאֲבִיבִיוֹת, בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁסְּתָו חוּם לָהַט בָּהֶן. שְׁנֵינוּ אָהַבְנוּ אֶת בֵּין-הָעַרְבַּיִם מִטְּעָמִים הֲפוּכִים. הַפִיגוּרוֹת עַל דַּף הַשַּׁחְמָט דָּמְמוּ בְּאוֹרָם שֶׁל הַקּוֹנְיָאק, הַתֵּה. אֵשֶׁת יְדִידִי נֶעְדֶּרֶת הָיְתָה תָּמִיד בְּשָׁעָה כֹּה יְקָרָה. צַעֲרוֹ שֶׁל יְדִידִי הָיָה מִסְתַּלְסֵל בַּעֲשַׁן מִקְטַרְתּוֹ. הוּא הָיָה אוֹמֵר:
– הַפָּרָשׁ שֶׁלְּךָ מֵצִיק לִי!
כָּל מִילָּה שֶיָּצְאָה מִפִּיו לֹא הָיְתָה בְּשָעָה כָּזוֹ סְתָמִית. וְעוֹד הָיָה אוֹמֵר:
– אֲנִי שׁוֹגֶה בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן בְּנִיטְשֶׁה. אֲוִיר שִֹיֵאי הָרִים מְחַשְּׁלֵנִי.
בְּאֵשֶׁת יְדִידִי נִתְגַּלְּמוּ כַּמָּה דְּמֻיּוֹת רוֹמַנְטִיּוֹת וְהִיא הוֹסִיפָה לָהֶן נֹפֶךְ מֵאִישִיוּתָהּ; נֹפֶךְ זֶה הָיָה בְּעוֹכְרֶיהָ.
זֶה הָיָה בְּלֵיל חֹרֶף. בֵּין שְׁעוֹן-קִיר מִבְּרוֹנְזָה לְבֵין קִיתוֹן שֶׁהֻצַּג רֵיק מִפְּרָחָיו; לֵיל-חֹרֶף שֶׁבּוֹ מַפְרִיז הַשֶּׁלֶג עַל הַדֵקוֹרָטִיבִיּוּת. בְּלַיְלָה זֶה הִצִּיגוּ אֶת “דֵּמוֹן”, הַקֶּרַח אָפַף אֶת קַשְׁתוֹת הַגְּשָׁרִים וְהַצַּעַר אָפַף אֶת לֵב יְדִידִי. זֶה הָיָה לֵיל חֹרֶף הַחַי אֶת זַוְעוֹת-יוֹמוֹ הָאָפֹר שֶׁבּוֹ הֻדְלְקוּ פָּנָסֵי הַחַשְׁמַל. אֶת אֵשֶׁת יְדִידִי רָאִיתִי בִּמְטֻשְׁטָשׁ דֶּרֶךְ הַדְּלָתוֹת וְהַמַּרְאוֹת הַמּוּגָפוֹת. הֲרִיחוֹתִי רַק מִין בֹּשֶֹם חָרִיף שֶׁהִמֵּם אֶת רָהִיטֵי הַחֶדֶר, אֶת חוּשַׁי. לֹא צִיַּנְתִּי חִוָּרוֹן מְיֻחָד בִּפְנֵי יְדִידִי זוּלַת עַצְבָּנוּת יְדוּעָה שֶׁהִרְעִידָה אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁחָלְצוּ מִפֶּרֶק לְפֶרֶק אֶת הַשָּׁעוֹן מִכִּיס חֲזִיָּתוֹ. הוּא הָיָה כֹּה גַּלְמוּד שֶׁיָּשַׁב פְּעָמִים אֲחָדוֹת עַל יָדִי. יִתָּכֵן כִּי נִחַשֱׁתִּי אֶת הַטְּרָגֶדְיָה וּלְאֵל-יָדִי הָיָה לִמְנוֹע בַּעֲדָהּ וְאוּלַי בְּאַכְזַרִיוּת שֶׁבְּצוֹפֶה הַקִּרְקָס רָצִיתִי בְּמוֹתָהּ שֶׁל הָאַקְרוֹבָּטִית הַיָּפָה.
יְרִיָּה עֲמוּמָה פִּלְּחָה אֶת הַדְּלָתוֹת וְהַמַּרְאוֹת הַמּוּגָפוֹת. הַכְּרַך דָּמָם רֶגַע עַל לֵילוֹ. יִתָּכֵן, כִּי נָשָׁיו יִפּוּ אוֹתוֹ רֶגַע הָחֵל מֵהַזּוֹנָה בְּצֵל הַפָּנָס וְעַד לְשַֹחֲקָנִית הַבַּד הַמֵּתָה מִיתָה אֵפֶקְטִית.
אֵשֶׁת יְדִידִי שָׁבְקָה לְבַעֲלָּה אֶת עַצְבוּתָהּ, אֶת כְּסָיוֹתֶיהָ שֶׁנִכְתְּמוּ דָמָהּ וְזֵכֶר הַפּוֹזָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל גּוּפָהּ.
רַבַּן הַשַּׁחְמָט עָשָֹה זֶ’סְטָה כָּזוֹ: בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו פִּרְפְּרָה הַמַּלְכָּה וְהַמֶּלֶךְ הִתְנוֹדֵד בְּסִיוּטָיו. מִישֶהוּ רָטַן.
– אֲבָל אִשָׁה זוֹ, הִיא מַטְרוֹנַת-שָׁח !
– בְּנִי אֲנִי צָעִיר מִמְּךָ !
תָּם הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן. הַשַּׁחַר הוֹרִיק כַּיַּיִן. הָאֳנִיּוֹת הִתְשַֹרְטְטּו כִּבְסוֹנֶטָה. מִישֶׁהוּ (שׁוּב מִישֶׁהוּ!) חָבַק פָּנָס שֶׁעָצַם אֶת עֵינוֹ וְקָרָא :
– הַבִּיטוּ, רַבַּן הַשַּׁחְמָט, מְכַבֶּה אֶת הַפָּנָסִים !
מִישֶׁהִי (תָּמִיד מִישֶׁהִי!) הֶעֱבִירָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ הַמְשׁוּחוֹת לַכָּה עַל גַּבּוֹתֶיהָ :
– יָדַעְתִּי שֶׁהוּא סַהֲרוּרִי, לֵיצָן שֶׁכְּמוֹתוֹ !
