עֶשֶֹר שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר פְּתוּחוֹת לַיָם. זַכִּי מְנַגֵּב אֶת הָאָבָק הַלֵּילִי. מִיָּד הַיָּם צָף בָּהֶן מִצֶּבַע הַבָּנָנָה מֵעַל שְׁלֹשׁ הַמַּרְאוֹת. עֵינוֹ הַשְֹמָאלִית שֶׁל זַכִּי עִוֶּרֶת. מוּם זֶה מְשַׁוֶּה לְפַרְצוּפוֹ מִין רוּחָנִיּוּת שֶל קוֹסֵם כּוּשִׁי. עֵינוֹ הַיְמָנִית מַבִּיטָה עַל מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן הַטּוֹוִים אֶת הַמֶּרְחַקִּים בֵּין לַיְלָה לְלַיְלָה; עַל בַּקְבּוּק הַמִּתְגּוֹלֵל בְּזָוִית כְּגוּף אִשָּׁה שֶׁמַּעֲרִיצֶיהָ נָשׁוּהָ, עַל פִיגוּרוֹת הַשַּׁחְמָט הַהוֹזוֹת בְּפּוֹזוֹת הֵרוֹאִיוֹת.
מֶלְצַר זֶה אֵינוֹ דּוֹמֶה לְמֶלְצָרֵי אֵירוֹפָּה: לְרֹאשׁוֹ תַּבְנִית אֱגוֹז הַקּוֹקוֹס וְכָל הֲוָיָתוֹ אוֹמֶרֶת אֶת עֲנִיּוּת הַקְּטִיפֹות, הַתַּכְשִׁיטִים וְהַשְּׁטִיחִים הַתֵּימָנִיִּים.
הוּא הוֹלֵךְ מֵרְאִי לִרְאִי וּמְנַגֵּב מֵעָלֵיהֶם אֶת הָעֵינַיִים, הַשְּׁפָתַיִים שׁדָּבְקוּ בָּהֶם אֶמֶשׁ בְּפַזְּמוֹ פוֹקְסְטְרוֹט בְּזִיוּף מַבְהִיל. בַּהֲרִימוֹ אֶת בַּקְבּוּק הַשַׁמְפֵּן חִיֵּךְ: נִזְכָּר בָּאִשָּׁה הַקְּטַנָּה שֶׁלָּהּ פְּנֵי הַבֻּבָּה הַבְּרוּנֵטִית וְנִזְמֵי דַּמֶּשֶֹק בְּאָזְנֶיהָ, זוֹ הַמִּתְחַצֶּפֶת בֵּין שְׁאַר הַבֻּבּוֹת הַבְּלוֹנְדִּינִיּוֹת שֶׁבְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה, שֶׁגָמְעָה יֵין הַשַּׁמְפֵּן מוּל פַּרְצוּפוֹ
A LA GROSZ שֶׁל תַּיָר גֶּרְמָנִי.
אוֹתוֹ רֶגַע קָפַץ עַל אַחַד הַשֻׁלְחָנוֹת חָתוּל מְנֻמַּר עוֹר; כִּי לְשֵׁם שְׁלֵמוּת הַתַּפְאוּרָה אָהֲבוּ אוֹרְחֵי הַקָּפֶה חָתוּל גִּזְעִי שֶׁשָֹּנוּא הָיָה עַל הֶמֶּלְצַר שֶׁרָאָה בּוֹ גִּלְגוּלוֹ שֶׁל מְכַשֵּׁף מְפֻרְסָם שֶׁבְּמִדְבָּרִיּוֹת תֵּימָן. זַכִּי, פֶטִישִׁיסְט וּפַטְפְּטָן, פּוֹנֶה אֶל הֶחָתוּל:
– הַגֵּד, אַתָּה חָתוּל ?
הַלָּה מְכַרְבֵּל אֶת בָּבוּאוֹתָיו בְּכָל שְׁלֹשׁ הַמַּרְאוֹת.
– וְנַקְנִיק, רוֹצֶה אַתָּה ?
יִתָּכֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ רֶגַע שָׁגָה הֶחָתוּל בְּמַהוּתָם הַפִּיּוּטִית שּׁל הַיֵּינוֹת.
– וְאִם אֲנַקֵּר לְךָ עַיִן אַחַת, מַה?
עָרֵב אֲנִי כִּי זַכִּי לֹא קָרָא מֵעוֹלָם אֶת אֶדְגָּר אֶלֶן פּוֹ, אֲבָל לְכֻלָּנוּ זְוָעוֹת דִּמְיוֹנִיּוֹת שֶׁכֵּן נַפְשֵׁנוּ הַפִּיּוּטִית מְשׁוֹטֶטֶת אִתּוֹ בְּיַעֲרוֹתֶיהָ הַבְּרֵאשִׁיתִיִּים.
הֶחָתוּל מְגַמֵּא אֶת שֶׁטַח הַמַּרְאוֹת. הֶמֶּלְצַר מְחַיֵּךְ מִתּוֹךְ טִמְטוּם.
הָרְחוֹב סְתָוִי, וְלָעוֹבְרִים הַמְּעַטִּים מַרְאֶה עֲצִיצִים שֶׁנִּשְׁכְּחוּ עַל גְזוּזְטְרָאוֹת: מֵהֶם קְמֵלִים, מֵהֶם בִּפְרִיחָתָם הַכִּמוּשָׁה.
אָנוּ חוֹזְרִים לִפְנִים בֵּית-הַקָּפֶה.
הֶמֶּלְצַר: אִישִׁיוּת טְלוּאָה מִכָּל אִווּיֵי וְיִסּוּרֵי הַמְבַקְּרִים,- מִכָּאן הָעִנְיָן שֶׁהוּא מְעוֹרֵר בָּנוּ.
הוּא נִגָּשׁ לְתֵבַת הָרַדְיוֹ, שֶׁמִּמַּעַל לָהּ תָּלוּי הַשָׁעוֹן שֶׁאֵינוֹ אוֹרְלוֹגִין וְאֵין לוֹ כְּלוּם מִן הַזָּרוּת, אִם כִּי מְחוֹגָיו מַרְאִים אֶת הַזְמַנִּים וְהָרְגָעִים שֶׁבָּהֶם חָלוּ מִקְרִים מוּזָּרִים.
זַכִּי מְשַׁלְשֵׁל וִילוֹן עַל בִּירוֹת הָעוֹלָם וּמַנִיחַ לוֹ טַנְגּוֹ יָוָאִי מָתוֹק וְחַשְׁקָנִי כְּרַקְדָנִית יָוָאִית. הוּא מֵנִיד אֶת גּוּפוֹ הָרָזֶה מְאוֹד לְכָאן וּלְכָאן: הָהּ, נָחָשׁ מוּסִיקָלִי הַמַּמְשִׁיךְ אֶת טַבְּעוֹתָיו הָרִיתְמִיּוֹת.
פִּתְאוֹם נִרְאָה עַל מִפְתַּן הַדֶּלֶת בֶּן-אָדָם, חֲטוֹטֶרֶת לוֹ, מִשְׁקָפַיִם לוֹ, פֶּה זוֹעֵף לוֹ וּפְּרֶטֶנְזְיוֹת לוֹ. מִי הוּא בְּעֶצֶם ?
טַיָּל, רַבָּן בְּשַׁחְמָט, סוֹכֵן לְהַגְרָלוֹת, אוֹ אוֹסֵף פִּתְגְמֵי מְשׁוֹרְרִים, כָּרוֹזָהּ שֶׁל הַפּוֹלִיטִיקָה הָעוֹלָמִית, מְבַשְֹּרָם שֶׁל רְעִידוֹת אֲדָמָה וּשְאָר קָטַקְלִיזְמִים.
זַכִּי אוֹמֵר לוֹ: “עַכְשָׁיו, אֲנִי רוֹקֵד טַנְגּוֹ”. הַלָּה מְנַפְנֵף לְפָנָיו אוֹטוֹגְרָף שֶׁל מֶלֶךְ הַחַבָּשִׁים.
אַחַר, הוּא נֶעֱלָם. הֶעָלָה לְאוֹטוֹ, עַל חֲמוֹר, הַמְּטַיֵּל הוּא? בְּעֶצֶם הִתְנַדֵּף.
והֶמֶּלְצַר נוֹתֵן דֳמִי לְטַנְגּוֹ וּמְגָרֵד גַּבּוֹתָיו: גַּם הוּא רַשַׁאי לִהְיוֹת עָצוּב.
אֲבָל הִנֵּה בָּאָה אִשָׁה אֲשֶׁר תִּתֵּן גִּוּוּן וְאוּלַי גַּם טַעַם לְעַצְבוּתוֹ.
הִיא בְּשִׁלְהֵי יָפְיָהּ, פִּיּוּטִית: רִיסֶיהָ הֵם מְלֵאִים בֹּקֶר עַל גּוּפָהּ הָעֲרָבִי. אֵגוֹצֶנְטְרִית הִיא, מִכָּאן קוֹלָהּ הַמִשְׁתַּבֵּר בְּכָל הַמַּרְאוֹת, הַמִּתְרַפֵּק עַל הַיֵּינוֹת.
– זַכִּי, אוֹמֶרֶת הִיא בְּרַשְׁלָנוּת טְרָגִית, אֵין עֲבוּרִי כָּל מִכְתָּב ?
הֶמֶּלְצַר דּוֹמֶה אָז לְפָּז’ קַל וְרָזֶה לַפָּז’ שֶלָּהּ. הוּא עוֹנֶה בְּחִיוּךְ טוֹב, קוֹפִי כִּמְעַט.
– לֹא אֵין מִכְתָּב. בָּגְדוּ בָּךְ !
הִיא מַתְרִיסָה אַגַּב הִתְפַּנְּקוּת פוֹטוֹגֵנִית.
– שְׁתֹק! זֶה לֹא יִתָּכֵן.
כֵּן, הִיא מִתְגַּנְדֶּרֶת לְפָנָיו בְּאוֹתָהּ הַטִּבְעִיּוּת שֶׁבָּהּ הִיא מִתְגַּנְדֶּרֶת לִפְנֵי כַּלְבָּהּ: הָיְתָה מְסֻגֶּלֶת גַּם לְהִתְפַּשֵּׁט לְפָנָיו מִבְּלִי שֶׁשְֹּעָרָה יְקַבֵּל אֶת גּוֹנוֹ הַדּוֹהֶה, שִנֶיהָ אֶת הָאֵמַיְל שֶׁהִתְקַלֵּף.
– הַאִם אֵינֶנִּי יָפָה עוֹד, הוֹדֵה זַכִּי ?
זַכִּי צוֹחֵק, כְּאוֹתוֹ הַכּוּשִׁי שֶהָיָה עֵד לְקִסְמֵי הַטּוֹאָלֵטָה שֶׁל אֵיזוֹ מַלְכָּה קַדְמוֹנִית.
מִי הִיא? קוֹרְטִיזָנָה בְּנֻסַּח זוֹלָא, שַֹחְקָנִית שֶׁיָּרְדָה מִגְּדֻלָּתָהּ, בְּתוּלָה זְקֵנָה שֶׁאַלְבּוֹמֶיהָ גְדוּשִׁים צִלּוּמֶיהָ. הָהּ, לֵץ תַּמִים, הַנִּפְתֶּה לְהַאֲמִין שֶׁאֲבַק הַזָּהָב מְכַסֶּה רַק אֶת הַבִּלְתִּי מָצוּי? אֲנִי מַשְׁאִיר אוֹתָהּ,שִֹמְלוֹתֶיהָ הַהוֹדְקוֹת אֶת גּוּפָהּ שֶׁגָּמִישׁ רַק לִמְקֻטָּעִים, הַעֲוָיוֹתֶיהָ שֶׁאֵיזֶה חֵן מְסָגְנָן לְחָרוּז חוֹזֵר.
זֶהוּ אוֹתוֹ הֶחָתוּל עִם הַזְּוָעוֹת הַמְדֻמּוֹת שֶׁהוּא מְעוֹרֵר. הוּא מְטַיֵּל עַתָּה בִּפְנִים הַמַּרְאוֹת. הוּא מְעַצֵּב סֵמֶל; הוּא גוֹמֵעַ בְּעֵינָיו אֶת הַיֵּינוֹת הַחֲתוּמִים בְּבַקְבּוּקִים, הוּא מֵסִית אֶת דָּמוֹ שֶל זַכִּי, הוּא אוֹרֵב לְכָל הַבָּאִים, כְּדֵי לְשַׁלְשֵׁל מִסָּבִיב לִגְרוֹנָם אֶת צִפָּרְנָיו.
