חֲצוֹת יוֹם, בִּהְיוֹת שֶׁהַמַּרְאוֹת מְשַׁקְּפוֹת אֶת הַיָּם, הָאֳנִיוֹת הַמִּתְשַֹרְטטֹות עַל הָאֹפֶק מִתְנוֹעֲעוֹת בְּיַרְקוּתָן הַאָקְוָרֶלִית כְּעַרְסָלִים.
הַדְּמָמָה יוֹשֶׁבֶת עַל הַכִּסְאוֹת בְּפּוֹזוֹת שֶׁל הָגוּת. הַמֶּלְצַר סוֹעֵד בְּסָלָט וּבֵיצִים. לַאֲמִיתּוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא אוֹכֵל אֶת עֵינֵי עַצְמוֹ: הַיְנוּ, אֶת הַזֵּיתִים הַמְּשׁוּלִים לְעֵינָיו.
בְּרַפֵּי הַמִּזְנוֹן מִתְגַּנְדְּרִים הַיֵּינוֹת כְּנָשִׁים יָפוֹת כִּי נַרְקוֹזָה מְשֻׁתֶּפֶת לָהֶם. אֲבָל יֵשׁ סָרִיס אֶחָד הַשּׁומֵר עֲלֵיהֶם. זֶהוּ זָקֵן אֶחָד. קָרַחְתּוֹ שֶׁל זֶה גּוֹלֶשֶׁת לוֹ כִּבְמִדְרוֹן מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַקָּדְקֹד. אוֹתָהּ שָׁעָה מַעֲלֶה הוּא גֵּרָה אֶת עֲנִיּוּתוֹ שֶׁבֶּעָבָר: אוֹדֵסָה. הִיא אָמְנָם מַשְׁקִיפָה אֶת הַיָם הַשָׁחֹר. הוּא בְּמַרְתֵּף טָחוּב הַמּוּאָר שֶׁמֶשׁ טְחוּבָה; כְּמוֹ בְּשִׁיר רֵבוֹלוּצְיוֹנִי אַחֵר : קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל. שָׁם מִתְאַבֵּד וּמְקַטֵּר הַסֵּרָחוֹן שֶׁל כָּל הַכָלִיפִים כִּגְזוּזְטְרָאוֹתָיו הַבִּיזַנְטִיּוֹת שֶׁל מִסְגָּד; הַכֹּל שָׁם דָּבִיק כְּתּוֹלַעַת.
עַתָּה, אוֹתוֹ זָקֵן מְגָרֵד לוֹ אֶת קָרַחְתּוֹ בְּשָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. עַתָּה מְגַדֶּלֶת אִשְׁתּוֹ פִּימוֹת שְֹעִירוֹת, בָּנָיו כֶּרֶס בְּתַבְנִית אֲבַטִּיחַ.
הוּא מֵעִיף עֵינַיִים דְּלוּחוֹת עַל הַיֵּינוֹת: צְעִירִים הֵם וּבְתוּלִיִּים. נְסַלֵּק זָקֵן זָקֵן זֶה מֵעַל הַבָּמָה, כִּי הַסּוֹפֵר הוּא בְּעֶצֶם רֶזִ’יסֶר.
הִנֵּה יוֹפִיעוּ עַל אוֹתוֹ רֶקַע הָאַחִים הַתְּאוֹמִים. כָּל יֵשׁוּתָם אוֹמֶרֶת חֹסֶר שֵׁנָה, לֵילוֹת יָרֵחַ וּלְלֹא יָרֵחַ, גִשְׁמֵי כּוֹכָבִים זָעַף וּסְתָם דֶלֶף.
הֵם הֵם הַגִּזְבָּרִים שֶׁל כָּל מַעֲשֵׁי הָרֶצַח שֶׁצְּרִיכִים הָיוּ כִּבְיָכוֹל לְהִתְרַחֵשׁ בֵּין מַרְאָה לְמַרְאָה. יֵשׁ לָהֶם שֵׁמוֹת נְטוּלִים כָּל פַנְטַסְטִיוּת, מִכָּאן הִתְנַזְּרוּתָם מִשְּׁתִיָּה, מִשֵּׁנָה, מִסִּיגַרְיוֹת.
שִֹיחָתָם הִיא לָקוֹנִית, מְאַלֶּפֶת תָּמִיד וְלָכֶן נִתֵּן מֵהֶם כַּמָּה קְטָעִים :
הַבְּכוֹר:
– הַמְשׁוֹרֵר ק… נַעֲשָֹה הִיסְטֵרִי מִיּוֹם לְיוֹם יוֹתֵר.
הַצָּעִיר:
– גָּרוּע מִזֶּה. לַיְלָה לַיְלָה הוּא סוֹבֵא עֶשֶֹר כּוֹסוֹת קוֹנְיָאק בְּהַקָּפָה וְכוֹתֵב סוֹנֵטוֹת עַל מַפִּיּוֹתֵינוּ.
הַבְּכוֹר :
– עַל מַפִּיּוֹתֵינוּ דַּוְקָא. אֵיזוֹ שַׁעֲרוּרִיָּה !
הַצָּעִיר:
– אֲבָל עָלֵינוּ לְכַלְכֵּל אוֹתוֹ בְּקוֹניָאק וּבִכְעָכִים, כִּי בִּזְכוּתוֹ אָנוּ צוֹבְרִים כֶּסֶף.
הַבְּכוֹר:
– בִּזְכוּתוֹ ?
הַצָּעִיר :
– כֵּן, הוּא הַתֻּכִּי שֶׁל בֵּית הַקָּפֶה הַמּוֹצִיא פִּתְקְאוֹת-גּוֹרָל. בְּאָזְנֵי שָׁמַעְתִּי שֶׁאִשָּׁה נָאָה וּמְהֻדֶּרֶת אָמְרָה לְבַעֲלָהּ הַמְשֻׁעֲמָם: “הָיִיתִי מְסֻגֶּלֶת לְהִתְאַהֵב בּוֹ” – אֵין לְגָרְשׁוֹ כִּי הוּא מַזָּלֵנו, פַּרְסַת הַבַּרְזֶל הַמְסֻמֶּרֶת לְמִפְתָּן, לְמַשְׁקוֹף.
הַבְּכוֹר:
– כֵּן פַּרְסַת הַבַּרְזֶל!
אוֹתוֹ רֶגַע נִכְנָס רַבַּן הֶשַּׁחְמָט, פַּרְצוּפוֹ גָּדוּשׁ כֹּל אוֹתוֹת הַגְּאוֹנוּת. יוֹדֵעַ הוּא, הַנַּפּוֹלְיוֹן שֶׁל דַּף הָאִשְׁקוֹקֵי, כִּי הָאַחִים הַתְּאוֹמִים מַבִּיטִים עָלָיו בְּעַיִן זוֹעֶמֶת, מְתָרֵץ לְעַצְמוֹ אֵיבָתָם: ” מֵילָא הַגְאוֹנוּת וְהָעֲנִיּוּת הַיְינּו הַךְ הֵן!” נוֹעֵץ מַבָּט בִּשְׁעוֹן-אוֹרְלוֹגִין בְּכַפָּיו(?), וְחוֹמֵק לְשֻׁלְחֲנוֹת הַשַּׁח.
בְּכָאן הוּא הַשַּׁלִּיט, הַכֹּל יָכוֹל; עֵינֵי הַנֶּשֶר לוֹעֲגוֹת לִמְלָכִים הַנִשְׁעָנִים בַּאֲדִישׁוּתָם עַל מַטְרוֹנִיּוֹתֵיהֶם.
אוֹמֵר אֲנִי: “מִי שֶׁלֹּא רָאָה רַבַּן שַּׁחְמָט זֶה בְּנִצְחוֹנוֹתָיו לֹא רָאָה מִיָמָיו לֹא אֶת אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדּון הַקָּרוּי הַגָּדוֹל, לֹא אֶת חַנִּיבַּעַל הַנּוֹעָז, לֹא אֶת קַרְל הַגָּדוֹל הַקָּרוּי אִימְפֵּרָטוֹר וְלֹא אֶת נַפּוֹלְיוֹן עַל סוּסֵי הַנִּצָּחוֹן.
הָאָח הַבְּכוֹר נִגַּשׁ אֵלָיו וְרוֹטֵן מַשֶּׁהוּ, הַמְכֻוָּן לְהַדְרִיךְ אֶת מְנוּחָתוֹ.
לָמָּה לֹא נָתַן עֹז הַבָּרָק לְעֵינָיו שֶׁל בֶּן-הָאָדָם. הָהּ אֵלִים! הָרַבָּן מַחֲזִיק בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו הָרוֹטְטוֹת מַלְכָּה, מִגְדָּל וְחַיָּל הֶדְיוֹט וּמְסַנֵּן:
“מֵילָא, כּוֹס תֵּה…”
סְצֵנָה זוֹ יֵשׁ בָּה כְּדֵי לְצַעֵר. כִי בָּה נֶעֱלָב הַגָּאוֹן הַקַּבְּצָן עַל-יְדֵי אֵיזֶה בַּרְנָשׁ מְפֻקְפָּק הַשּׁוֹמֵר עַל יֵינוֹת שֶׁנּוֹעֲדוּ לְנָשִׁים שֶׁנִטַּל עֲלֵיהֶן לִהְיוֹת יָפוֹת וְחוֹטְאוֹת.
