– הִנֵּה הַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁל אַיְנְשְׁטֵיין שֶׁהֻחְלְפָה בְּמֶלְתַּחַת הַתֵּאַטְרוֹן בְּגֻלְגָּלְתּוֹ שֶׁל בַּרְנָשׁ זֶה שֶׁטִּפֵּס עַל גַּב חֲמוֹר עַל גַבֵּי גַּגּוֹת פָּרִיז, הִגִּיעַ לְשִׁיא מִגְדַּל אֵיְפֶל…
– וּמִשָּׁם ?…
– יְדִידַי, הַרְפַּתְקָנִים אַתֶּם בְּצֵל נַעֲרָה אוֹ בְּצֵל סִיגַרְיָה! נַסּוּ נָא לְהַשְׁקִיף בְּבֹקֶר סְתָוִי מִמַּעַל לַגֶּשֶּר עַל הָאַחִים הָאַלְכּוֹהוֹלִיִּים הָעוֹלִים מֵאַמְבַּטְיָה לֵילִית! רְשׁוּת-הַדִּבּוּר לָזֶה שֶׁפִּלֵחַ אֶת כָֹּל הַסְטְרַטוֹספֵרוֹת עַל גַּב-חֲמוֹר תְּמִים-נֶפֶש. שֶׁהָאֱנוֹשִׁיּוּת תַּצִּיב לוֹ מַצֵּבָה כְּשֵׁם שֶׁעָשְֹתָה זֹאת לְזִכְרָם הַנַעֲרָץ שֶל אֵזוֹפּ, לַפוֹנְטֵיין וְלִמְמַשְּׁלֵי הַמְּשָׁלִים הַמּוֹדֶרְנִּיִּים!
אֲנַחְנוּ הִסְתַּכַּלְנוּ בּוֹ. אֶתְמוֹל יָרַד מֵאֳנִיָּה יְוָנִית שֶׁהֵבִיאָה “אוֹדִיסֵאוּס” זֶה עָטוּר זְקַנְקַן מְסֻגְנָן : סִיּוּם חִפּוּשָֹיו הָאִידֵאוֹלוֹגִיִּים. הָיוּ לוֹ עֵינַיִם שֶׁרִיסֵיהֶן נֶחְרְכוּ, כִּבְיָכוֹל, בְּאִשָׁהּ הַקָּרָה שֶּל הַלְּבָנָה; הָיְתָה לוֹ שְׁתִיקָתוֹ שֶׁתֻּרְבְּתָה בְּשׁוּקֵי הָעוֹלָם, וְהָיָה לוֹ נֻסַּח דִּבּוּר שֶׁלֹּא חָפְשִׁי הָיָה לֹא מִקֻּבִּיזְם וְלֹא מִלִירִיזְם.
– “נוֹלַדְתִּי בֵּין שְׁנֵי מַזָּלוֹת, בְּעֶצֶם: הַחֲסִידוּת הַרִיזִ’יאַנִית הוֹרַתְנִי תַּאֲווֹת שְׁמֵימִיוֹת; נִיטְשֶׁה הֵרִים לְפָנַי אֶת מָסַךְ הַבְּדִידוּת הַגִּיגַנְטִית.
כְּשֶׁאַבְנֵט הַמֶּשִׁי כָּרוּךְ עַל אֶצְבְּעוֹתַי הִסְתַּכַּלְתִּי הִסְתַּכְּלוּת מוֹדֶרְנִית כִּמְעַט בָּאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעָמְדָה תַּחַת עֵץ דֻּבְדְּבָן וְשֶׁעַל צַמּוֹתֶיהָ, אֹפֶן הִלּוּכָהּ וְחִיּוּכָהּ סִפְּרָה לִי הַקַּבָּלָה בִּרְמָזִים מְעֻרְפָּלִים. בַּעֲלִיַּת גַּג שֶׁהִשְׁקִיפָה עַל אֵיזֶה אַרְמוֹן הָרוּס הִתְקַנְתִּי גֹּלֶם: פִּרְקֵי אָנָטוֹמְיָה לָמַדְתִּי בַּתַּלְמוּד וְהַשְּׁאָר עַל פִּי אִינְטוּאִיצְיָה. הָיָה זֶה רוֹבּוֹט מִסְתּוֹרִי שֶׁאִתּוֹ הָיִיתִי מְשֹוֹחֵחַ בְּבֵין-עַרְבַּים, כִּי בְּשָׁעָה זוֹ שֶהַיּוֹנִים הִתְעוֹפְפוּ מֵאֲרֻבּוֹת הָאַרְמוֹן שֶׁמִּנֶּגֶד, דִּיִּמיתִי שֶׁיֵּעָשֶֹה לִירִי. כָּל עֲמָלִי הָיָה לַשָּׁוְא! כִּי הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ הִסְתַּתֵּר בְּרִבְקָלֶ’ה שֶׁגָּזְזָה אֶת צַמּוֹתֶיהָ וְנִשְֹּאָה לְסוֹחֵר עוֹרוֹת בָּא בַּשָּׁנִים, עֲקֹם רַגְלַיִם וּצְהֹב-זָקָן. לֵיל כְּלוּלוֹתֶיהָ הָיָה מְפֹאָר. הִיא בָּכְתָה וַאֲנִי הִכֵּיתִי בַתֹּף בְּעֹז כָּזֶה שֶׁנִּגַּשׁ אֵלַי הֶחָתָן הַמְנֻוָּל וְאָמַר לִי: “אֵיזוֹ הִתְלַהֲבוּת! אֲבָל הַכַּלָּה חֲלוּשָׁה בְּמִקְצָת!”
בְאוֹתוֹ לַיְלָה פָּרְצָה בְּעֵרָה בְּחַלּוֹנוֹת בֵּית הַמִּדְרָשׁ. שְׁקוּיִים הָיוּ אֵשׁ וְיַיִן וַאֲנִי חִיַּכְתִּי הַמְלֵטִית. אֲבָל הַנָּבָל הַזָּקֵן בָּרַח עִם רִבְקָלֶ’ה עִם אוֹר הַשַׁחַר. כֵּן, יָרַקְתִּי בִּדְיוֹקָנָה וְנִסְגַּרְתִּי בַּעֲלִיַּת-הַגַּג לִשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים.
עַצְבוּתִי גָּדְלָה כָּל כָּך שֶׁיִּחֲסוּ לִי כּוֹחַ עֶלְיוֹן וְהָיוּ מְבִיאִים לְפָנַי דִּבּוּקִים וְנָשִׁים עֲקָרוֹת; וִיהוּדִים עֲלוּבִים אֵלֶּה לֹא יָדְעוּ שֶׁעַצְבוּת זוֹ בָּאָה לִי מֵהֶלְדֶרְלִין וּמִשְּׁלֹש הַצַּפְצָפוֹת שֶׁבָּכוּ חֲרִישִׁית סָמוּךְ לְאֶשְׁנַבִּי.
אַבָּא הָיָה בְּעֶצֶם מְרֻצֶּה שֶׁיָּצָאתִי לְתַרְבּוּת רָעָה כִּי יָרֵא הָיָה שֶׁלֹּא יוֹשִיבוּנִי עַל כִּסְאוֹ עוֹד בְּחַיָּיו.
