הָהּ נָדִיב ! הָהּ, יְפֵה-תֹּאַר ! חֲצוֹצְרָה אַכְזָרִית שֶאֵינָהּ מַכְשִׁילַתְנִי ! סַד הַקְּסָמִים! הֵידָד לְמַעַן הַיְצִירָה הַבִּלְתִּי מְשׁעֶרֶת, לְמַעַן גּוּף-הַפְּלָאִים, לְמַעַן הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה ! זֶה הֵחֵל בִּצְחוֹקםָ שֶׁל הַיְלָדִים, זֶה יִסְתַּיֵּם אִתָּם. רַעַל זֶה יְחַלְחֵל בְּכָל וְרִידֵנוּ, אֲפִיּלּו בְּהֶשֹּג הַחֲצוֹצְרָה, נֻפְקַר לְאִי-הַרְמוֹנְיָה עַתִּיקָה. הָהּ עַכְשָׁיו, אֲנַחְנוּ הַדְּווּיִים כֹּה לְסִגּוּפִים אֵלֶּה ! נִצְבֹּר בְּלַהַט הַבְטָחָה בִּלְתִּי אֱנוֹשִׁית זוֹ שֶׁנִּתְּנָה לְגוּפֵנוּ וּלְנִשְׁמָתֵנוּ שֶׁעֻצְּבוּ: הַבְטָחָה זוֹ, טֵרוּף זֶה! הָהִדּוּר, הַמַּדָּע, הָאַלִּימוּת ! הַבְטֵחַ הִבְטִיחוּ לָנוּ לִקְבֹּר בַּצֵּל אֶת עֵץ הַטּוֹב וְהָרַע, לְהַגְלוֹת אֶת הַהֲגינוּת הֶעָרִיצָה בִּכְדֵי שֶׁנַּשִֹּיג אֶת אַהֲבָתָהּ הַטְּהוֹרָה מְאוֹד. זֶה הֵחֵל עַל-יְדֵי אֵיזֶה שְׁאַט-נֶפֶשׁ וזֶה מִסְתַּיֵם, – הֱיוֹת שֶׁלֹּא יָכוֹל הָיָה לְחַפְּשֵֹנוּ בִּמְקוֹם-נֶצַח זֶה – זֶה מִסְתַּיֵּם עַל-יְדֵי אַנְדַּרְלָמוּסְיָה שֶׁל בְשָֹמִים.
צְחוֹק הַיְלָדִים, סוֹדִיּוּת הָעֲבָדִים, חֻמְרַת הַבְּתוּלוֹת, זַוְעַת הַפַּרְצוּפִים וְהַדְבָרִים שֶׁבְּכָאן, קְדוֹשִים תִּהְיוּ עַל-יְדֵי זִכְרוֹן לֵיל-שִׁמּוּרִים זֶה. זֶה הֵחֵל עַל-יְדֵי הַהֶדְיוֹטוֹת, וְהִנֵּה זֶה מִסְתַּיֵּם בְּשַֹרְפֵי אֵשׁ וָקֶרַח.
לֵיל-שִׁמּוּרִים שִׁכּוֹר וְקָדוֹשׁ! אֲפלּוּ שֶׁזֶּה לֹא יְהֵא אֶלָּא לְמַעַן הַמַּסֵּכָה שֶׁגָּמַלְתָּ לָנוּ. אֲנַחְנוּ מַצְהִירִים לָךְ, שִׁיטָה ! לֹא נִשְׁכָּח שֶׁתְּמוֹל קִדַּשְׁתָּ בְּהַעֲרָצָה אֶת תְּקוּפוֹת חַיֵּינוּ. אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בָּרַעַל. יוֹדְעִים אָנוּ לָתֵת אֶת חַיֵּינוּ בְּלִי שִׁיּוּר יוֹם-יוֹם.
הִנֵּה זְמַן הָרוֹצְחִים.
