* [משוגע מושיט איזה פרח]

A

*

מְשֻׁגָּע מוֹשִׁיט אֵיזֶה פֶּרַח :

– טַיָּלִים הָרִימו אֵלָיו !

רֹךְ הַגֶּשֶׁם עַל הַגַּגּוֹת

וִיפִי רָאשֵׁי הַכֶּסֶף שֶׁל הַמָּנֵקֵנִים.

כָּזֶה הָאָבִיב בְּחַלּוֹנוֹתֵינוּ.

בַּסְּקְוֵר מוּל הַיָּם דֶּקֶל.

עָלָיו זָמִיר.

בָּעֶרֶב קוֹנְצֶרְט סִי בְּמוֹל שֶׁל מוֹצַרְט.

 

בְּחַדְרִי קִיתוֹן

בּוֹ צְרוֹר פְּרָחִים כַּחֲזֵה אִשָּׁה.

זֶהוּ אוֹתוֹ הַחִיּוּךְ שֶׁל

יוֹם הַדֻּבְדְּבָנִים.

אֵלֶּה הֵן אוֹתָן הָאֶצְבָּעוֹת עַל פִּי.

הָאָבִיב חָשַֹף לִי אֶת

הַנַּעֲרָה עַל הַסַּפָּה.

בַּחוּץ בּוֹלְעוֹת הַיּוֹנִים שִׁירֵי אַהֲבָה.

הִיא מוֹשִׁיטָה לִי כּוֹס מַיִם

בָּהּ סִיוּטֵי הַיּוֹם נוֹפְלִים כִּפְנִינִים.

טוֹב שֶׁהָעֶרֶב מַשִּׁיר אֶת גַּמּוֹתָיו.

טוֹב שֶׁהַצְּלָלִים לֹא שֶלָּנוּ.

טוֹב שֶׁהַמוֹטִיבִים חוֹזְרִים :

פִּרְחוֹ שֶׁל הַמְשֻׁגָּע,

הַזָּמִיר שֶׁל מוֹצַרְט,

רֹךְ הַגֶּשֶׁם עַל הַיָּם

וַחֲתוּלָה עַל בִּרְכֶּיהָ –

הָעֵירֻמּוֹת.

 

 

41