הפרגוד

מאת פול קלודל

A

חֲמֵשֶׁת הַדַּפִּים שֶׁל הַפַּרְגּוֹד עַל שְׁאוֹן צִיצֵיהֶם וַהֲמוֹן צִפֳּרֵיהֶם מַצִיגִים לְרַאֲוָה שְׁלַל צְבָעִים וְשִׁפְעַת עִטּוּרִים סַסְגּוֹנִיִּים. הַפַּרְגּוֹד כֻּלּוֹ מַבְהִיק וּמַזְהִיר כְּאַבְנֵי-חֵן מֵתְנוֹצְצוֹת בְּרֶטֶט-פֶּטֶט. כָּל צֵל נֶעֱדָר כָּאן, כָּל בַּת-גָּוֶן שֶׁנְּאֶצְלָה לָהּ עָצְמָה מֻפְלֶגֶת וְשֶׁהֻצְּתָה כִּבְיָכוֹל, מִזְדַּקֶּרֶת לָעַיִן, וּמִתְבּוֹדֶדֶת בֵּינוֹת בְּנוֹת-גָּוֶן סְמוּכוֹת, כִּמְסָרֶבֶת לִטֹּל מֵהֶן אוֹ לְוַתֵּר עַל עַצְמִיּוּתָה. רְקוּמוֹת בְּמֶשִׁי לָבָן וּכְאִילּוּ מְצֻיָּרוֹת עַל פְּנֵי אֲוִיר לוֹהֵט, מִתְגַּלּוֹת הֵן בְּבַת-אַחַת עַל גַּבֵּי מִשְׁטָח מְאֻנָּךְ וּלְלֹא כָּל חֲצִיצָה. הָעַיִן הַנִּתְקֶפֶת מִכָּל הָעֲבָרִים, מְהַסֶּסֶת תְּחִיָּלה, וַהֲמוּמַת טוֹנִים כֹּה שׁוֹנִים וְכֹה חֲרִיפִים, אֵין הִיא תּוֹפֶסֶת אֶלָּא קִמְעָה-קִמְעָה אֶת הַקּוֹנְצֵרְט הַסֹּעֵר הַזֶּה בְּכֹל הֶקֵּפוֹ.
הַצּוֹפֶה בְּפַרְגּוֹד זֶה, כָמוֹהוּ כְּצוֹפֶה בְּחַלּוֹן-צִבְעוֹנִין, שֶׁכֵּן נֹגַהּ הַמֶּשִׁי בָּא כָּאן בִּמְקוֹם שְׁקִיפוּתָהּ שֶׁל הַזְכוּכִית. לֹא יְתֹאַר שׁוּם צֵרוּף בְּלִי זִקָּה הֲדָדִית, וְהַהַתְאָמָה בֵּין גְּוָנִים שֶׁעָצְמָתָם שָׁוָה תְּהֵא תְּלוּיָה בְּשִׁבּוּצָם שֶׁתּוֹךְ הַמִּסְגֶּרֶת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּמְקוֹמָם בְּתוֹךְ הַגַּמָה. כָּל דַּף וְדַף שֶׁל הַפַּרְגּוֹד הַנִּצָּב לְנֶגֶד עֵינַי פּוֹתֵר בְּצוּרָה שׁוֹנָה אֶת הַחִידָה הַזּוֹהֶרֶת.
לַעֲרֹךְ וּלְצָרֵף גְּוָנִים בְּנֵי סוּג אֶחָד כְּדֵי לְלַבּוֹת בְּיֶתֶר שְֹאֵת אֶת זָהֳרָהּ שֶׁל נִימָה מְנֻקֶּדֶת, תַּחְבּוּלָה זוֹ אֵינָהּ לִכְאוֹרָה בַּת-בִּצּוּעַ; שֶכֵּן נְגִיעוֹת הַמִּכְחוֹל עַל פְּנֵי כֵּהוּתוֹ הַנּוֹצֶצֶת שֶׁל הַמֶּשִׁי, הַפְּזוּרוֹת פֹּה וָשָׁם וּכְאִילּוּ תְּלוּיוֹת בָּאֲוִיר, מְגַלְּמוֹת אֶת הַהַרְמוֹנְיָה פָּחוֹת מִשֶּׁהֵן מְגָרוֹת וּמְעוֹרְרוֹת אֶת הָעַיִן שֶׁתִּקְבַּע אוֹתָהּ.