* [בשעה שבתולה זקנה]

A

*

בְּשָׁעָה שֶׁבְּתוּלָה זְקֵנָה מְשֻקֶּפֶת בִּרְאִי אַרְנָקָהּ אוֹ בְּמַרְאָה כְּמוּשָׁה: פָּנֶיהָ

– אַקְוָרִילַת נְיָר מְכֻרְכֶּמֶת – וּמְאַבֶּקֶת אוֹתָם בְּפּוּדְרָה : הוֹבִיגָן, חָרִיף,

בְּשָׁעָה זוֹ , אַפּוֹלוֹ שֶׁל גֶּבֶס, שֶׁל בְּרוֹנְזָה, מֻצְנָע עַל כַּן,

נָשַּק לָהּ, כִּי אֲסוֹנָהּ יָפֶה וּקְלָסִי !

 

בְּשָׁעָה שֶׁאַלְמָנָה צְעִירָה מְדַפְדֶּפֶת בְּאַלְבּוֹם צִלּוּמֶיהָ

בְּמִכְתְּבֵי הָאַהֲבָה שֶׁל אֵלֶּה שָׁלֹּא יֹאהֲבוּהָ יוֹתֵר,

בְּשָׁעָה זוֹ, אָדָם צָעִיר, דּוֹן ז’וּאָן קַרְתָּנִי, הַבָּא לְבַקְּרָהּ

סִפֵּר לָהּ עַל הָאָבִיב בְּעֶצֶם יוֹם סַגְרִיר זֶה !

 

בְּשָׁעָה שֶׁרַוָק זָקֵן, נְעָלָיו לֹא מְצֻחְצָחוֹת, עֲנִיבָתוֹ לֹא עֲשֹוּיָה,

מוֹלִיךְ בָּרְחוֹבוֹת אֶת קָרַחְתּו הַמְכֹעֶרֶת וְאֶת תּוּגָתוֹ בִּסְפִיחֶיהָ

בְּשָׁעָה זוֹ, נְעֲרָה צְעִירָה : הַעְתָּקָה נֶאֱמָנָה שׁל שַֹחֲקָנִית מְפֹאֶרֶת,

אַל תָּבוּזִי לְהַעֲרָצָתוֹ, הַתְּמִימָה וְהַכֵּנָה !

 

בְּשָׁעָה שֶׁמְּשֻגָּע טוֹב

מְדַמְדֵם בְּבֵית-הַקָּפֶה לְתוֹךְ הֶעָשָׁן וְהַמַּרְאוֹת,

אַתֶּם אַנְשֵׁי הַבּוֹהֶמָה,

אַל תִּלְעֲגוּ לְפָּרָדוֹקְסֵי נַפְשׁוֹ !