מעין אינטרמצו

A

אַתְּ יָפָה כֹּה,
אַתְּ רעה כֹּה !
– אֵין אִישׁ מֵטִיל סָפֵק בָּאִירוֹנְיָה הַלִּירִית שֶׁל הַיְנְרִיך הַיְנֶה !
– …
– אֱנוֹשׁוּת; מִגְדַּל בָּבֶל כִּבְיָכוֹל ! פְּסִיכוֹאָנָלִיסְט, סְתָם מְשֻׁגָּעִים. הֲרֵינִי מְצַוֶּה לָכֶם לְכַבֵּד פַּיְטָן כָּמוֹנִי, מוּזוֹת!
– …
אֶצְבְּעוֹתַי הָיוּ אֲרֻכּוֹת, לֹא גְמִישׁוֹת וַעֲלוּלוֹת מִטַּעַם זֶה לְהִשָּׁבֵר לֹא כְּמֵיתַר הַמּוּסִיקָה.

לְפִי שָׁעָה פִּיֵּט לִפְנֵי הַשֻּׁלְחָנוֹת הָרֵיקִים, לִפְנֵי הַמַּרְאוֹת הָרֵיקוֹת, לִפְנֵי רַבַּן הַשַּׁחְמָט, לִפְנֵי הַסְּתָו, לִפְנֵי הָאֳנִיּוֹת שֶׁעָגְנוּ בְּאָפְקוֹ הַיָרֹק-סָגֹל.

עָיֵף מְאוֹד, יָדָיו נִסְרָחוֹת לִצְדָדִין, הִזְמִין אֶת כּוֹס הַקּוֹנְיָאק שֶׁלּוֹ. הוּא לוֹגְמוֹ מִבְּלִי שֶׁתְּהֵא לוֹ הָאִילוּזְיָה שֶׁהוּא סוֹבֵא נֶקְטָר, דֵּי גָּרוּעַ הָיָה, וְלֹא עָלָה כְּלָל בְּזוֹל.

– טוֹב! מַה יְהֵא אִם אֲחַבֵּר שׁוּב פּוֹאֵמָה סִינְתֵּטִית ? אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלוֹשִׁים וְשָׁלֹש אֵינוֹ זָקוּק לְשִׁירָה. הָהּ, כְּאֵב, הָהּ, בּוּשָׁה !
– …
– הִסְתַּכֵּל בְּאִיְדיוֹט זֶה, הַכּוֹבֵשׁ אֶת אַרְצוֹת הַשָּׁח וְהַמְפַתֶּה אֶת מַלְכוֹת הַשְׁבָא! הוּא כּהֹ רְצִינִי וּמְאֻשָּׁר כִּבְיָכוֹל. הָבָה נַעֲשֶֹה כְּמַעֲשֵֹהוּ. נְשַֹחֵק!עֲלֶינָה מִלֵּי-הַדּוֹמָיְנָה!

הוֹצִיא פִּנְקָס וְחִיֵּך אֵלָיו כְּאֶל קָמֵעַ. אוֹתוֹ רֶגַע נִגָּשׁ אֵלָיו הַמֶּלְצַר-הַמַּצְפּוּן הַכּוּשִׁי שֶׁל בֵּית הַקָּפֶה:
– הַקּוֹנְיָאק מִצְטַנֵּן !
– מַסֵּכָה פְּרִמִיטִיבִית, שֵׁב לְצִדִּי, אַתָּה שֶׁהִנְּךָ הָאַרְבִּיטֵר שֶׁל סִיּוּטֵי הַלַּיְלָה, אַתָּה שֶׁהִנְּךָ הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַסּוֹפֶגֶת אֶת כָּל הַעֲוָיוֹת הָאוֹרְחִים, אַתָּה הַמְוַתֵּר עַל אִישִׁיוּתְךָ לְמַעַן שַׁמֵּשׁ מִין קוֹלָב שֶׁכָּל אֶחָד תּוֹלֶה עָלָיו עֵינָיו, מְעִילוֹ. הֱיֵה בָּרוּךְ לִי, לְמַעַנְךָ אֲנִי מְחַבֵּר פּוֹאֵמָה זוֹ, וְאֶת דְּיוֹקַן הָאִשָּׁה שֶׁקָּבַעְתִּי בָּהּ תִּתְלֶה מֵעַל לְמִטָּתְךָ.

אַרְשֶׁה לִי לְהַצִּיג אֶת הַ”דּוֹנָה” הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר הַיְנְכֶן כִּי הִנֵּה הִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְקָרֶבֶת לַקָּפֶה. רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָהּ טֵלֶפָּתִית.
רֹאשָהּ כֹּה נִפְלֶה מִגּוּפָהּ שֶׁמְּזִיגָתָם הִיא הַרְמוֹנְיָה מֻפְרֶכֶת.

הִנֵּה הִיא לִפְנֵי הַמְשׁוֹרֵר צְנוּעַת שְֹפָתַיים, יָדַיִם; מִנְעוּ מִמֶּנִּי אֵיזֶה דִּמּוּי קְלָסִי! דַּי שֶהַמְשׁוֹרֵר מִתְלַהֵב!
– הָהּ, פְּרָחִים, כַּמָּה יָפִים אַתֶּם !
הִיא מַגִּישָׁה לוֹ לְהָרִיחַ אֶת עֵינֶיהָ. הוּא בְּסֻלַּם הָאֶקְסְטָזָה:
– לַיּוֹם גּוֹנָם, לַלַּיְלָה בָּשְֹמָם !
הוּא מִסְתַּכֵּל בָּהּ, יוֹתֵר נָכוֹן, בְּגוּפָהּ.
– לָמָה אֵינֵך בּוֹדְלֶרִית! אוֹמֵר הוּא בְּיאוּשׁ דֶקַדֶנְטִי.
כְּשֶׁפִּיהָ צוֹחֵק הֲרֵי שְׁבִיל שִׁנֶּיהָ עוֹשֶֹה חַיִץ בֵּינָהּ וּבֵין מַהוּתָהּ.
– אַתָּה שָׁתִיתָ קּוֹנְיָאק, וַהֲרֵי רָצִיתִי לְנַשְּׁקֶךָ !
– נַשְּׁקִינִי בְּכָל זֹאת, כִּי הַקּוֹנְיָאק הָיָה מֻרְעָל כְִמְעַט.

וְהִיא מַנִיחָה שְׁתֵּי יָדֶיהָ עַל שִׁכְמוֹ. נָאוֹת הֵן מִבְּלִי שֶׁאֵיזֶה פַּסָל יִקְרָא עֲלֵיהֶן אֶת שְמוֹ.

– אֲנִי רוֹצֶה לְטַיֵּל ! מִתְפַּנֵּק הוּא, לִרְאוֹת אֳנִיּוֹת הַמַּפְלִיגוֹת מִבֵּית הַקָּפֶה הַזֶּה. וְאוּלַי אוֹשִיבֵךְ בְאַחַת מֵהֶן וְנַפְלִיג בָּהּ עַד אֶחָד הַקֵיִים שֶׁל הַסֵּינָה.
– פָּרִיז, אוֹמֶרֶת הַ”דּוֹנָה”, לֹא! אֲנִי מְפַחֶדֶת מִפְּנֵי מִגְדַּל אַיְפֶל!
– תְּנִי וַאֲנַשֵּׁק אֶת יָדֵךְ, תְּמִימָה שֶׁלִּי !

עוֹד מְעַט וְיֻדְלְקוּ פֹּה הַפָּנָסִים : הַכּוֹכָבִים שֶׁל שְׁמֵי הַקָּפֶה שֶׁאֵינָם נוֹשְרִים אַף פַּעַם.
הֵם יוֹצְאִים. עֲצֵי הַדֹּלֶב מְבַשְֹּרִים אֶת הַדִּמְדּוּמִים.
– לוּ אֶפְשָׁר הָיָה מִתְאַנֶּה הוּא, לִיצוֹק דִּמְדּוּמִים אֵלֶּה הַמִּצְטָרְפִים לְגַמָּה כֹּה קְלִילָה, כֹּה מוֹצַרְטִית, לְתוֹך צְלוֹחִית וּלְהַעֲמִידָהּ לְיַד הַמִּטָּה לְשֵׁם הִסְתַּכְּלוּת, לְשֵׁם הַשְׁרָאָה. אֲבָל מַה אִתָּךְ ? גַּם אַתְּ הוֹזָה !

הִיא נִשְׁעֲנָה בְּרֹךְ עַל כְּתֵפוֹ וְהֵם מַפְלִיגִים עֵד בָּבוּאוֹת הָאֳנִיּוֹת הַנָּעוֹת עַל פְּנֵי גַּלֵּי הַיָּם שֶׁאֵינָם בָּנָלִיִּים כְּמוֹ מֶשִׁי.

מְקַיֵּים אֲנִי אֶת חֻקֵּי הַטְּרָגֶדְיָה הַקְּלָסִית שֶׁל הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן. הֶעֱמַדְתִּי מַרְאוֹת בְּבֵית הַקָּפֶה כִּפְסָלִים בְּתוֹךְ הֵיכָל, לְמַעַן יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים שׁוֹנִים לְהִשְׁתַּקֵּף בָּהֶן.

הָלְאָה מִגְּזוּזְטְרַת הָעֲצִיצִים הַכְּמוּשִׁים אֵינִי רַשַּׁאי לָלֶכֶת.